רישום פטנט – המדריך המקיף לממציא המתחיל

תוכן המאמר

האם הרעיון שלכם כבר רשום כפטנט?

רישום פטנט – המדריך המקיף לממציא המתחיל

כל אדם החושב על רעיון ייחודי שיכול לשמש ולהועיל גם גורמים אחרים, מעוניין לרשום אותו כפטנט משלו.

 

האם הרעיון שלכם כבר רשום כפטנט?  

פטנט הוא הזכות למנוע מכל אדם אחר לנצל את ההמצאה הנתבעת בפטנט על פי המגבלות בחוק (סעיף 49 לחוק הפטנטים).

מי שמעוניין לרשום מוצר או רעיון מבריק כפטנט שלו חשוב שיבדוק בשלב ראשון אם קיים פטנט זהה שנרשם כבר אצל רשם הפטנטים. לאור הסיווגים הרבים הקיימים והפטנטים הרבים הרשומים, מומלץ לבצע בדיקה זו באופן מעמיק באמצעות מומחים העוסקים בתחום זה. חברות העוסקות בפיתוח פטנטים ובפיתוחם יכולות לסייע מאד בידי הממציא. הם יבצעו את הבדיקות המקיפות וינתבו את המשך הדרך לפיתוח הפטנט.

 

ראה מאמר פתיחת עסק חדש – המדריך המקיף 2020

ראה מאמר הלוואות לעסקים

ראה מאמר עסקים למכירה

 

 

דוגמאות לכמה חברות העוסקות בתחום זה:

 

Top.top-patents

Lahav-patents

Patent-law

luzzatto

New-tone

כיצד הופכים הרעיון לפטנט שאפשר לרשום

כדי לרשום פטנט מגישים בשלב ראשון בקשת פטנט. יש הרבה יזמים שחשבו על רעיונות לעסקים ובסוף הגיעו להמצאה ייחדות ומהרו לקבל מועד במשרד המשפטים שנקרא מועד הבכורה וזהו התאריך הקובע לבחינת הפטנט הספציפי. במצב זה של patent pending בעל ההמצאה יכול להציג אותו בפני אחרים לצורך קידום הפטנט. משרד המשפטים בוחן כל פטנט לאורך תקופה ארוכה שיכולה להימשך גם כמה שנים. לאורך התהליך אין לפטנט כל זכות משפטית עליו כיוון שהפטנט לא קיבל את האישורים הנחוצים. פטנט רשום יוצר הגנה כדי שלא ייוצר או יפותח פטנט זהה.

 

הסכם סודיות בטרם רישום פטנט

הממציא בוחן כמה חברות העוסקות ברישום פטנטים כדי לקבל החלטה עם איזו מהן כדאי לו לקדם את התהליך. הסכם סודיות ביניהם מגדיר את מערכת היחסים המקצועית בין הצדדים ומגן על הממציא כך שלא תהיה זליגת מידע על הפטנט הייחודי שלו.

 

הגשת בקשה לרישום פטנט באמצעות עורכי פטנטים

המשרדים המקצועיים העוסקים ברישום פטנטים, מקדישים חשיבה לכל רעיון. בשלב ראשון הם מקבלים מידע מקיף מהממציא ומייעצים לו אם הפטנט הספציפי הוא בר מימוש. בהליך זה הם מחדדים את הקונספט, מכינים שרטוטים, בונים אב טיפוס מחומרים שונים, מצגת, דפי פרסום ועוד. המטרה היא להעביר את הרעיון ואת החשיבה על יישומו בפועל כמוצר שישמש גורמים שונים. המידע האקוטי מקבל ביטוי בניסוח מקצועי ומדויק המוגש לרשם הפטנטים לגבי כל פטנט.

 

ראה מאמר רעיונות לעסקים 

האם הרעיון שלכם מתאים להיות פטנט

  • מוצר שיהיה בו שימוש תעשייתי ויצור הליכי עבודה יעילים יותר.
  • פריט שיועיל לציבור בתחומים נרחבים.
  • מוצר שהוא חדשני ופורץ דרך ולא קיים מוצר מסוג זה שהוגשה בגינו בקשה לרישום פטנט.
  • התקדמות המצאתית שאינה עניין של מה בכך בכל תחום מקצועי.

המצאה שאין בה את אחת מהתכונות הללו אינה יכולה להירשם כפטנט.

 

ראה מאמר תכנית עסקית

 

ראה מאמר ייעוץ עסקי

 

סוג ההמצאות שעליהן אפשר לקבל אישור לפטנט

פטנט יקבל אישור אם הוא כשיר לכך, בהתאם לדרישות המהותיות בפרק ב' לחוק הפטנטים (נספח ב' להנחיות בחינה לבקשת פטנט).

רשות הפטנטים בישראל מעניקה אישור לפטנטים רק בישראל למשך עשרים שנה שתקפים בכפוף לתשלום האגרות כמתחייב בחוק. ממועד קבלת האישור חלה הגנה על הפטנט על פי סעיפים 52 ו 56 לחוק. אם קיים חשש לפעילות לא חוקית שקשורה לפטנט בר תוקף זה, יכול בעליו לתבוע פיצויים על פי סעיפים 16 א ו – 179 לחוק.

מטרת רישום הפטנט היא הגנה כדי שגורמים אחרים לא יעשו בו שימוש בו ללא תמורה.

מימון ראשוני לפיתוח הפטנט

מי שהמציא פטנט שיש לו עתיד כלכלי מבטיח אך קיימת דרך ארוכה של מחקר ופיתוח לפני כן, זקוק למימון ראשוני כדי לקדם את התהליך. אפשר לפנות לרשות לחדשנות (לשכת המדען הראשי) המקדמת מיזמים רבים בתחומים שונים, תוך מימון שעות העבודה וההוצאות הנלוות של כל פרויקט. בתמורה למימון זה תשלם החברה תמלוגים מהמכירות לרשות לחדשנות. אפשרות נוספת היא בקשת סיוע מהמדינה בתנאים שנקבעו לכך הכוללים גם צורך באישורים מסוימים כדי לייצא את הפטנט והשלכותיו למדינות אחרות.

 

אפשר לגייס משקיעים פרטיים, כמו בני משפחה וחברים או לחילופין משקיעים פרטיים או עסקים כמו קרנות הון סיכון או חברת השקעות המחפשים מיזמים פורצי דרך כדי להשקיע בהם את כספם. אם הם המאמינים בפטנט יתמכו בו כלכלית בשלביו השונים או המתקדמים.

 

ראה מאמר הלוואות לעסקים.

מימון ראשוני לפיתוח הפטנט

קניין רוחני של עסק

קניין רוחני של עסק היא השמירה על פטנטים, זכויות יוצרים וסימני מסחר המשויכים לעסק על פי חוק אם קיבלו את אישורו של רשם הפטנטים לכך. חל איסור על כל גורם אחר להשתמש בסימנים הנ"ל ואם פגע גורם כלשהו בנושא הקניין הרוחני של עסק, אפשר לבצע נגדו פעולות הכוללות הליכי אכיפה שונים, צווי מניעה והגשת תביעות משפטיות בגין הפרת זכויות הקניין הרוחני שצבר העסק.

 

עלויות רישום פטנט

הגשת בקשה לרישום פטנט בישראל כוללת בשלב ראשון את התשלום לעורך הפטנטים המגיש את הבקשה וכולל את כל המידע המקיף. ההערכה היא שעלות עבודתו של עורך הפטנטים היא סביב 15.000 ₪. נתון זה משתנה על פי היקפי העבודה בכל פטנט. כשכל החומר מוכן אפשר להגיש את הבקשה לרשות הפטנטים תוך הביצוע של תשלום האגרה בסל 2.010 ₪ נכון לשנת 2019 .

 

לאחר בחינת הפטנט, כותבים הבוחנים השגות ובקשות לממציא הפטנט ועליו לענות תשובות ענייניות ומקצועיות באמצעות עורך הפטנטים כדי לקדם את התהליך. בשלב זה יש לשלם עבור קבלת הפטנט סך 557 ₪ עבור אגרת הפרסום נכון לשנת 2019 .

 

דוגמאות לאגרות נוספות:

 

אגרת מסירה 557₪
הנפקת מסמך בכורה ישראלי (עד 100 עמודים) ₪88 ​​
אגרת ההגשה הבין-לאומיבין-לאומית ​$​1,352
אגרת יתר (לכל עמוד בבקשה מעל ל – 30 עמודים) ​$ 15​​
הנחת הגשה אלקטרונית * (גוף הבקשה בפורמט PDF וה – – Request בפורמט XML) $ 203
הנחת הגשה אלקטרונית * בפורמט XML (ה-Request וגוף הבקשה בפורמט XML) ​$ 305​​
אגרת חיפוש ברשות הפטנטים הישראלי ​3,525 ₪

(969$)​​

אגרת הגשה מאוחרת של רצפים ​452 ₪​
אגרת הזמנת עותק של מסמך שצוטט בדו"ח החיפוש/בחינה ​43 ₪​​
אגרת חיפוש בלשכת הפטנטים האירופאית ​$ 2053

 ראה מאמר עלות פתיחת עסק המדריך המלא 2020 

רשות הפטנטים בישראל

רשם הפטנטים בישראל מקבל בקשות רבות מגורמים שונים בארץ לרישום פטנטים. בנוסף לכך הוא מקבל בקשות ממדינות רבות בעולם המבקשות לרשום בישראל המצאה שקיבלה במדינה זו אישור לרישום פטנט. כל בקשה מועברת לבוחני הפטנטים במשרד. כל אחד מהם מקבל פטנט לבדיקתו על פי תחום העיסוק המומחיות והידע שלו כמו לדוגמה מהנדסים, אקדמאים בתחומי כימיה, פיזיקה וכו'.

 

בחינת כל פטנט מתבצעת מול מאגרי מידע הן ישראליים והן בעולם כולו כדי לוודא שלא קיים מוצר זהה שכבר קיבל אישור בישראל או במדינה אחרת. לאחר בדיקה מעמיקה ומדוקדקת לאורך פרק זמן ארוך תתקבל החלטה לגבי כל פטנט אם הוא עונה על דרישות החוק ואם כן הוא יוכר כפטנט בישראל.

 

ספריית הרשות

במשרד המשפטים בירושלים ממוקמת ספריית הרשות, אשר בה אפשר לעיין בכל הבקשות שהוגשו לצורך רישום פטנטים ובתקצירים הממוינים על פי התחום הטכנולוגי שאליו הם משויכים. בספריה אפשר לקבל גם מידע ראשוני על הבקשות שהוגשו לרישום פטנטים ומידע רב יותר על פטנטים שאושרו. הספריה פתוחה בכל יום חול, מיום ראשון ועד יום חמישי בין השעות 13.30-8.30 למעט ימי שישי וחגים.

 

הכוונה בכל הקשור לרישום פטנטים

הצוות של עובדי הרשות לפטנטים עונים הן באתר האינטרנט והן בעל פה לפניות הציבור בנושאים שונים הקשורים לאופן הגשת הבקשה כדי שכל בקשה תוגש באופן ראוי ועל פי הכללים שנקבעו לכך. כל המידע בנושא כל ההמצאות שהוגשו לרשות נשמרים בסודיות.

 

התנהלות מול הרשות

בכל שישה חודשים מפרסמת הרשות את מצב הבחינה של כל אחד מהפטנטים והערכה תוך כמה זמן תסתיים הבחינה. אם קיימות שאלות או תהיות של הבוחן הוא יגיש אותן לבעל ההמצאה כדי לקבל תשובות שיקדמו את התהליך. קיימים מקרים חריגים שבהם אפשר לקדם ולתת עדיפות לזירוז הטיפול בבקשה מסוימת עקב סיבות קונקרטיות.

 

מאגרי מידע

​קיימים מאגרי מידע ישראליים המיידעים על מצבם של כל הבקשות הישראליות שהתקבלו ברשות כמו לדוגמה – Patent Scope  וגם מאמרים בין לאומיים. ​אפשר לבצע גם בדיקה כזו בספריית הקהל הממוקמת ברשות שהיא נגישה גם דרך אתר האינטרנט של הרשות וכך כל אדם יכול לבדוק זאת מביתו.

 

התקדמות עם המצאה ללא רישום פטנט

אדם הממציא המצאה ומחליט מסיבותיו לא לרשום פטנט – לוקח סיכון. תיאורטית מישהו אחר יכול לחשוב או להמציא פריט זהה, או אפילו לשמוע מילה פה או שם, לקשר בין הדברים ליצור אב טיפוס ולרשום עליו פטנט. הממציא המקורי גם אם יחליט להגיש בקשה יהיה אחריו בתור כך שהוא איבד את זכות הראשונים בפטנט שלו.

רישום פטנטים במדינות אחרות

PPH – Patent Prosecution Highway

PPH הוא מסלול בחינה מזורז לרישום פטנט בין שתי מדינות. כל אחת משתי המדינות הללו מקדמת באופן מהיר יותר את בחינת הבקשה הספציפית אשר עמדה בקריטריונים הבין לאומיים (המפורטים בהמשך).

מדינת ישראל חתומה על הסכם מסוג זה עם ארה"ב ולכן כל ישראלי יכול לבקש מתן עדיפות לבקשתו לקבלת אישור לפטנט בארה"ב ובאירופה על סמך האישור הישראלי. ואמריקאים או אירופאים זכאים לקבל עדיפות זהה מול ישראל.

 

  • חייבת להיות הסכמה שההמצאה תקבל אישור פטנט בישראל.
  • תביעה זהה אחת לפחות בבקשה הזרה לבקשה הישראלית.
  • הבקשה חייבת להיות מוגשת בשפה האנגלית וכוללת את פירוט כל ההתנהלות עם רשות הפטנטים הישראלית.

 

פטנט זמני (Provisional Patent Application)

כדי לרשום פטנט רשום בארה"ב, מגישים בשלב הראשון בקשה לפטנט כדי לבצע רישום מהיר באגרה נמוכה. מטרת שלב זה הוא לקבל את מועד הבכורה ולהיות ראשון בתור לרישום מוצר ייחודי זה. תוך שנה ממועד הרישום הראשוני מקבל הפטנט תוקף חוקי. כל אדם יכול להגיש בקשה מסוג זה אך מומלץ לפנות לעורך פטנטים כדי שיגיש את הבקשה באופן ראוי ומקצועי. לצורך הגשת בקשה זו יש לצרף שרטוט או תיאור טכני של הפריט הייחודי באנגלית וכל מידע רלוונטי נוסף על הפטנט.

 

הממציא מגיש באופציה זו בקשה פשוטה שאינה נבדקת ולאחר כשנה לכל המאוחר מגיש בקשה רגילה. כך הממציא שומר מקום בתור עד הגשת הבקשה המפורטת. הסטטוס הזמני נקרא בקשה בבחינה ולכן קל לממציאים הרבה יותר לגייס משקיעים לאור סטטוס זה. למרות זאת, אם הנושא אינו דחוף ההמלצה היא לא להגיש בקשה לרישום פרוביזורי, אלא בקשה מסודרת.

 

בקשה בין-לאומית (PCT)

אמנת PCT היא אמנה בין לאומית שמוכרת על ידי מעל 100 מדינות וביניהן ישראל אשר דרכה אפשר להגיש בקשה לרישום הפטנט בכמה מדינות בעולם. בתחילת הדרך מגישים את הבקשה במדינה אחת כדי לקבל את מועד הבכורה. מועד זה הוא בר תוקף עבור כל המדינות הכלולות באמנה זו. הבקשה מוגשת לארגון WIPO  תוך שנה ממועד הבכורה תוך תשלום האגרות הנדרשות.

 

הבקשה לקבלת תוקף לפטנט בין לאומי נבדקת בבדיקה ראשונית על ידי המומחים לצורך קביעה אם הפטנט הספציפי עומד בקריטריונים שנקבעו לרישום פטנט המעידים על שימוש במוצר בתעשייה, אם המוצר הוא חדשני, פורץ דרך ומקדם באופן משמעותי הליכים שונים. עם קבלת תשובת המומחים יכול בעל ההמצאה להגיב פעם אחת על חוות דעתם. לסקירה זו אין תוקף מחייב וכל מדינה תבחן נושא זה בעצמה אך בתום התהליך יגישו המומחים את חוות דעתם הסופית והיא תשפיע על קבלת ההחלטות בכל אחת מהמדינות.

הליך הרישום בעולם

בחלוף שנה וחצי ממועד הבכורה מפרסם הארגון את בקשת הפטנט הבין לאומית בציבור. עד שנתיים וחצי ממועד הבכורה מעביר בעל הפטנט בקשה לרישום הפטנט במדינות ספציפיות שאותן בחר כמתאימות ביותר עבור הפטנט. לכל אחת מהמדינות הללו מגישים בקשה נפרדת לרישום הפטנט. חשוב להגיש בקשות לכל המדינות הרלוונטיות תוך פרק זמן זה כיוון שלאחר מכן אי אפשר לבצע זאת.

 

בקשות PPH הכוללות בקשות בין שתי מדינות

​הגשת בקשות מסוג זה הכוללות גם את הבקשה לפטנט מתקבלות רק באופן מקוון דרך אתר ההגשות באתר האינטרנט של רשות הפטנטים. בקשת זירוז נוספת אפשר להגיש באמצעות המייל – pph@justice.gov.il. עבור בקשות אקוטיות מסוג אלו מתקבלת תשובה תוך ימים בודדים שתהליך הבחינה יתבצע באופן מזורז וייקח כשלושה חודשים או מתאריך ההתייחסות על פי סעיף 18 לחוק, המאוחר מבין שני התאריכים הללו. הסדר בילטרלי עם מדינה מסוימת כולל את ישראל ורשות מקבילה במדינה האחרת.

 

GPPH היא סוג פעילות של כמה רשויות שסומכות על אופן הבחינה של רשות אחת במדינה ספציפית והן מקבלות את המסקנות של הרשות שבחנה לעומק את הפטנט. לאופציה זו קיימת קדימות אם קיים הסדר בילטרלי בין המדינות.

 

PCT-PPH – רשות פטנטים של מדינה מסוימת הפועלת כרשות בין לאומית.

 

​אם קיימים שני דיני קדימה משתי רשויות שונות אפשר לבקש זירוז של התהליך. אם מדינה שחברה בהסדר ה -GPPH  או בעלת דין קדימה ברשות שיש בה ILPO וגם הסדר PPH בילטרלי עם מדינה זו. ​אם קיים רק דין קדימה אחד אפשר לזרז את הבקשה אם הבקשה עומדת בשאר הדרישות שנקבעו. ​רצוי להגיש מענה לסעיף 18 לחוק בצירוף להגשת הבקשה כדי לזרז את ההליך על סמך ה – PPH כדי לחסוך זמן טיפול בבקשה.

 

כדי לקדם את המהלכים אפשר להגיש גם מכתב הסבר המעיד על המסלול שעברה הבקשה בישראל explicitly derives כדי להוכיח שהפטנט הוא בר מימוש וקיימים לכך סימוכין בדין קדימה משותף. ​זירוז התור עקב PPH  בבקשה ובחינת הפטנט אינם קשורים זה בזה ולכן אפשר להגישה כל עוד לא התקבל מכתב על ליקויים. ​תביעות תואמות דין כוללות את התאמת התביעות לדרישות הדין הישראלי. את השינוי בתביעות יש להסביר באופן מפורט בטופס ה-PPH. כל בקשה אשר התביעות שבה לא יהיו תואמות דין תאלץ את בעל הפטנט להמתין שוב בתור הרגיל וללא קדימות.

 

פטנטים מפורסמים בעולם

בין הפטנטים המפורסמים בעולם אפשר למצוא גם פטנטים ישראליים רבים וביניהם:

 

  • רגליים רובוטיות
  • מחשבי DNA הקטן בעולם
  • המצלמה הזעירה בעולם המשמשת לצרכים רפואיים
  • אימות ביומטרי באמצעות האצבע

 

טיפים
תחום אישור הפטנטים ובמיוחד כל מה שקשור לפטנטים בין לאומיים הוא נושא המורכב מאין ספור חוקים ונהלים ולכן כדי להצליח מומלץ לגבש הסכם עם חברה העוסקת בעריכת פטנטים שתלווה את היזם
כדאי לגלוש באתר האינטרנט של הרשות לפטנטים המכיל מידע רב כדי שתקבלו תמונה מפורטת בנושאים רבים וחשובים הקשורים להליך רישום הפטנטים